הקפאין הוא סם ממכר, ובזמנו של באך החל השימוש בו, על ידי שתיית קפה, להתרחב בכל חוגי החברה. בפרט באך ואנסמבל הסטודנטים שלו, קולגיום מוסיקום, היו מופיעים פעם בשבוע בבית הקפה של צימרמן בלייפציג בזמן שבאך התגורר שם, ושם גם ביצעו לראשונה את קנטטת הקפה, כנראה ב 1731. קנטטת הקפה מתארת עימות בין שלנדריאן, אב שמרן המתנגד לשימוש בסמים, לבתו ליזכן, המכורה לקפה. כיון שמאז ימיו של באך ההתמכרות לקפאין הפכה לנחלת הכלל ואין מתייחסים אליו יותר כאל סם, קל יותר להבין את קנטטת הקפה בימינו בהקשר של מה שנקרא היום סמים קלים, כמו מריחואנה, אשר השימוש בהם בחברה המערבית החל על ידי "ילדי הפרחים" בשנות ה-60 של המאה הקודמת, למגינת ליבם של הוריהם. ועל כך סיפורנו.
בגרסתנו עמדתו המוסרית של האב מעורערת קמעה כיון שגם הוא עצמו מכור – לטיפה המרה ולסיגרים שלו. הקונפליקט המתמשך בין האב איש העבודה לבתו ההיפית מסתיים בהפי-אנד עם עוגת חתונה.
